Something about a camera. THE CAMERA.

17 Oct Something about a camera. THE CAMERA.

Since Yasmin and I shoot pictures for a living, most of our acquaintances are pretty sure that we are well familiar with every single consumer camera in the world (China). But we aren’t. In-fact, we are quite ignorant about most consumer cameras. Well, this is all about to change. We have a wonderful recommendation for you all: it is called Phase 1 p 65+ digital back with the Phase 1 DF645 (Mamia) camera body. Together with an 80 mm leaf -shutter Schneider Kreutzenach lens, it costs somewhere around the minor sum of 25,000 Euro. The only problem you might have is that it is somewhat “too big” for someone’s pocket.

The most important idea behind this toy is, shamelessly(?), the size. Yep, it is the size that matters after all…

Poppy seeds the way you never saw: 80 mm. normal(!) leaf -shutter Schneider Kreutzenach lens

Poppy seeds the way it looks like

Most common consumer cameras sensors are about 17X24 mm, and the hi- range SLRs sensors are 24X36 mm, while the medium format P 65+’s sensor is 40.4X53.9 mm. That means not only a superior resolution (a compressed 65 Mb raw equal to 175 Mb Tiff pic) but a fabulous dynamic range of 12.5 E.V. as well. Using it with its leaf shutter lenses or combined with a Hasselblad L.S. Lense, gives an outcome that leaves Photoshop handling to amateurs. It was back in 1995 that we first felt that medium format digital back had reached the point of being an appropriate alternative to film photography, when we bought the Leaf Valleo 22 D.B. It took us then less than a month to neglect film photography and to use it for all of our work- fitted to the Sinar technical camera as well.

But there is nothing ‘perfect’. We have had the new Phase 1 for over three months, and we are bearing the incomprehensible Capture 1 application that companions the Phase 1. It crashes, it falls down, it’s tools act like booby traps sometimes… When the program developers of the Leaf Capture (Leaf is now owned by Phase 1) didn’t succeed to properly create a feature, they just gave it up in the application. The result is a slim, but smart and functioning application. Meanwhile, it’s either we don’t understand what they wanted to give us, or that they don’t understand what we need… I will add more information and examples in the near future.

המעבר שלנו לצילום דיגיטלי, לפני קצת יותר מחמש שנים לווה בהרבה חששות. מצלמות ה DSLR (רפלקס דיגיטליות) לא היוו תחליף כל שהוא לשקופיות ה 4”X5”   או אפילו לשקופיות בפורמט בינוני (אגב, גם לא היום). לעומתם, הגבים הדיגיטליים החדשים לאותו זמן, בפורמט 6X4.5 ס”מ הגיעו כבר עם טווח דינמי דומה לצילום הכימי ו 22 מגה פיקסל מהפכניים. היה ברור שזה העתיד, אבל לא היה ברור אם העתיד כבר כאן. או בעברית, פחדנו להכנס להוצאה של מאות אלפי שקלים ולהמשיך לצלם שקופיות עד לדור הבא של הגבים הדיגיטליים.

חודש אחרי שקיבלנו את ה-  22 LEAF VALLEO  הפסקנו למעשה לצלם שקופיות. ה-VALLEO היה הגב הראשון שאיפשר צילום סטודיו איכותי – שווה ערך ועולה על צלומי סרט (שקופיות), בגודל שבאמת מתאים לשימוש מסחרי. התוצאות היו מרהיבות. זה היה באמת זה.

לאחרונה צרפנו גב חדש, “בגדנו” בכאב ב LEAF שמרכז הפיתוח שלהם נמצא בהרצליה וקנינו את  ה- PHASE 1 65+ המתחרה וזה לא מכבר, גם הבעלים של LEAF. בעולם שבו לעיתים הדבר היחיד שבאמת חשוב לקוח הוא המחיר, בעולם שבו צלמים יכולים לצלם במצלמות חובבים ופוטושופ הפכה מילה נרדפת לצילום (“לא נורא שהצילום לא משהו, אני תכף מעביר את הקובץ למשה והוא יתקן אותו בפוטושופ”) ההוצאה המטורפת הזו לא ברורה מאליה, אבל כשרואים מה היא עושה, נו, באמת, איך אפשר להתאפק… ההבדלים מתחילים בגודל החיישן- 6X4.5 ס”מ של דלסה, אותה פירמה של החיישן הישן והטוב של ה- LEAF. הטווח הדינמי זהה ואפילו טוב מהטווח של סרטי השקופיות הישנים- בערך 12.5 EV. בדקנו גם את הקנונים והניקונים החדשות. המחיר שלהן מפתה ויש להן תכונות מדהימות בצלומים בתנאי תאורה אפסיים או בצלומי וידאו (וואו, פשוט וואו!). עם כל הגיבויי שיש לחברות ענק כאלה מבחינה טכנולוגית, בסופו של דבר, הגודל כן קובע ואין מה לעשות נגד זה. כמו שאי אפשר היה להשוות את האיכות של שקופית 4X5 אינץ’ לסרט 35 מ”מ. הגודל משפיע לא רק על הגודל הסופי של הקובץ שרבים מתפתים לראות בו את חזות הכל, אלא בעיקר על הטווח הדינמי, עומק הצבע והחדות. כל אלה דברים שפוטושופ יכול לזייף, או למצער לשפר אבל לא לתת את הדבר האמיתי. עכשיו, לך תסביר את זה למשה.

רק שהתוכנה מבאסת. הרבה רעש, צלצולים ועיצוב אבל כל כפתור שם יכול לתקוע את התוכנה והגב. גם התוכנה של LEAF עברה דרך ארוכה, אבל לפחות לא היתה להם יומרה להראות לפוטושופ מאיפה משתין הדג ובסופו של דבר הם סיפקו תוכנת צילום יציבה, רזה, ויעילה מאוד. יש הרבה דמיון בין שתי החברות- האחת, LEAF, התחילה את דרכה כחלוצת דרך של הצילום הדיגיטאלי, במדינה קטנה- ישראל (SCITEX) ושם היא גם גוועת פחות או יותר בימים אלו. PHASE 1  היא חברה דנית,  שהצליחה קצת יותר מLEAF לממש את הנישה הזנוחה ע”י חברות הענק היפניות, הנישה של צילומי הסטודיו המקצועי בפורמט בינוני. מענין לראות את ההבדלים בגישות של שתי חברות כ”כ דומות וכ”כ שונות ולמרות הצער על חוסר ההצלחה של החברה הישראלית, בסופו של דבר, יש בזה משהו מעודד: הישראלים, כחברה קטנה, הבינו שהם לא יכולים לקפוץ מעל הראש ומיקסמו את היתרונות שלהם למוצר מעולה. למרות שזה נשמע פתטי, כשלא הצליחו להטמיע בתוכנה UNDO (כן מסתבר שזה לא פשוט) אז לא הפעילו את הפונקציה הזו. אבל מה שהיה עבד מצוין, בסופו של דבר. Pahse 1 מספקים סקיצה לתוכנה שגם פוטושופ יכולה ללמוד ממנה. בתאוריה. בינתיים זה לא ממש עובד. זה לא שאי אפשר להסתדר, בכל זאת הגב מדהים, אתם יכולים לראות, אבל הגאווה הלאומית שלנו… לפחות אפשר לרדת קצת על הדנים (שקנו את LEAF מקודאק, כנראה בשביל הפטנטים).

נמשיך לעדכן ולספר על הגב והמצלמה בהמשך.

Holly Land’s LEAF (Valleo 22)